Archive

פארק המכתש, גבעתיים

התכנון המחודש של איצטדיון כדורגל נטוש, כפארק שכונתי לצד מגורים ואזורי מסחר, החייה את האתר כמרכז התוסס של השכונה כולה. האתר בו שוכנים פארק המכתש ושני מגדלי מגורים, התחום ברחובות תלולים ביותר, היה נתון לדיון ציבורי סוער בדבר עתידו של ה'מכתש' ההיסטורי של גבעתיים. המקום  נחפר בשנות ה-20 כאמפי ונבנה בו אצטדיון כדורגל שהיווה סמל שכונתי ומקור לגאווה, אך עם השנים סבל מהזנחה ושימוש מועט. בשנת 2003 אושרה תכנית למתחם, שהתוותה את חלוקת היעודים בפרויקט: בשליש הגבוה של האתר מוקמו מגדלי מגורים וביניהם זכות מעבר לציבור, ושני השלישים במורד יועדו לפארק. חלקו הנמוך של המתחם הוקצה למרכז מסחרי וגן ילדים. הרעיון התכנוני היה ליצור פארק שכונתי ירוק, פעיל ונגיש עם שלל מוקדי עניין למגוון גילאים. השיפועים הלא שגרתיים (14% - 11%) היוו אתגר תכנוני לא קל בעיצוב הפארק. בין חלקו העליון לחלקו התחתון של הגן מפרידים למעלה מ-17 מ' גובה. יצירת מערכת מונגשת מלאה הצריכה מאות מטרים של רמפות ולא הותירה די מרחב פעיל. על כן, העיקרון המנחה היה לאפשר נגישות נפרדת לכל אזור פעיל. בפארק שלושה מפלסים שונים שכל אחד מהם מונגש באופן מלא ונוח מן הרחוב, והקישור ביניהם נעשה במדרגות. במפלס העליון אזורי גינון סביב מגדלי המגורים ורחבה המובילה למרפסת נוף ומספקת תצפית אל הפארק והלאה. המפלס האמצעי מהווה את לב הפארק וכולל מגוון מתקני משחק וכושר, פינות תצפית ומנוחה, מדשאות רבות ובריכה אקולוגית. מדשאות מעוגלות ומשתפלות מספקות פינות שקטות למנוחה בצל העצים ומפחיתות את הצורך בקירות ומעקות. במפלס התחתון אמפי קטן, מתקני משחק לפעוטות וגינת כלבים אשר חולקים רחבה משותפת עם בית הקפה והחנויות שעל גג המרכז המסחרי. כל חלקי המתחם יחדיו יוצרים מקום מפגש מרכזי עבור תושבי השכונה....

רחבת פסל האור

רחבת פסל האור עונה על בקשת העירייה לתכנון מוקד משמעותי בקצה השדרה הראשית של המע"ר החדש. מוקד זה נהפך מיד עם הקמתו לנקודת מפגש לתושבים צעירים ומבוגרים כאחד, הנהנים ממשחק הצבעים והצללים הפיסולי, המשתנה לאורך שעות היום ובלילה. פסל האור מהווה נקודת ציון במרחב ומשמש כאזור מעבר בין שדרת המע"ר ההומה ורוחשת לבין הפארק האורכי הקיים, בעל האופי השקט. בינות לדפנות הפסל, אזורי דשא וריצוף מגדירים 'חדרי חוץ' למפגש ואתנחתא. החולפים לצד הפסל בשעות היום חווים את התחלפות הצבעים והצל מזוויות מבט שונות ואילו בלילה, תאורה דרמטית מטילה דוגמאות אור וצל על המשטחים השונים. הפסל בנוי מיחידות פלדה זהות בגדלן, המוצבות בזוויות ומרווחים משתנים ליצירת שלושה גלים קמורים. בכל גל, פאות יחידות הפלדה צבועות בגוונים שונים ליצירת אפקט משחקי....

רחבת המזרקה

רחבת הכניסה החדשה לעיר מודיעין מקבלת את פני הבאים במזרקת שערי מים דרמטית על רקע קיר ירוק שופע צמחיה. לבד מהמראה הייחודי הנשקף לבאים, ילדי העיר נהנים מהזדמנות למשחק צונן במים בחודשי הקיץ החמים. משרדנו נתבקש לתכנן מזרקת מים איקונית בכניסה לעיר, אתגר אמיתי בהתחשב בגודלו המצומצם של האתר ומיקומו בהצטלבות שני כבישים סואנים. מטרתנו היתה ליצור רחבה עירונית שאלמנט המים בה אינו רק מרשים ויזואלית אלא גם משמש את התושבים, כחלק ממרחב נעים וחוויתי. ברחבת המזרקה המרכזית ניצבים שבעה שערים המייצרים וילונות מים אשר 'נפתחים ונסגרים' ומאתגרים את הבאים לשחק ולחלוף דרכם. אזור ישיבה סמוך ומוצל בעצי דולב מספק פינה שקטה למנוחה וצפייה בריצוד האור על פני המים ובעושר הצמחייה של הקיר הירוק....

פארק אקו ספורט אשקלון

פארק אקוספורט מתוכנן כפארק עירוני עכשווי וסביבתי, המשמר את המשאבים הטבעיים והמערכות האקולוגיות הקיימות באתר, ובהתאם לחזון העירוני, משמש מרכז לפעילות אתלטיקה וספורט ימי. שטחו של הפארק העתידי הוא חלק ממסדרון אקולוגי הנמתח ממזרח למערב. בדרומו דיונות חול ובצפונו אגן טבעי היוצר בריכת חורף גדולה. בריכת החורף מהווה חלק משמעותי ממערך הניקוז הטבעי בדרום העיר, הסובלת מבעיות הצפה חמורות. הפרויקט מנצל את מי הנגר של השכונות הקיימות והמתוכננות ומתעל אותם באמצעות פתרונות נופיים והנדסיים אל שני גופי המים של הפארק. תכנית הפארק נשענת על היחס בין שני גופי מים – בריכת החורף הטבעית ואגם מלאכותי חדש. בריכת החורף היא בלב חלקו הטבעי של הפארק ומתוכננים לצידה מסתורי צפייה בציפורים ומרכז לחינוך סביבתי. סביב האגם מרוכזים האזורים הפעילים, בהם אצטדיון אתלטיקה, בית הארחה לספורטאים, מסלולי ריצה, מוקדי ספורט שונים, בתי קפה, אמפי פתוח, מתקני משחק, מדשאות ואזורי פיקניק. שבילי הליכה ושבילי אופניים שוזרים את שני חלקי הפארק ויוצרים אבחנה בין האזורים השקטים והפעילים בפארק....

המע"ר החדש של מודיעין

השדרה הראשית של המרכז העירוני החדש של מודיעין, שוזרת לאורכה מוקדי ענין ופנאי להנאת תושבים מכל שכבות האוכלוסייה ולאורך כל שעות היום. החזון למרכז העירוני החדש של מודיעין (המתבסס על תכנית המתאר של משרד משה ספדיה אדריכלים), הוא של אזור עסקים מעורב שימושים, ייחודי ותוסס, הנמתח לאורכה של שדרה ירוקה, ומזמין משתמשים להנות מחוויית מגורים וקניות עירונית במרחב הפתוח, בליבה של העיר. התכנון הנופי מציב את הולכי הרגל ורוכבי האופניים בראש סדר העדיפויות ומספק מרחב רחב ידיים ובטוח לקניות, שיטוט, משחק ומנוחה. ארבע שורות עצי סיגלון ודולב מהוות את השלד הירוק של השדרה. במרכז השדרה מגוון מתקני מים, מבני הצללה, אזורי ישיבה וחמישה ביתנים לבתי קפה/ מסעדות. בצדי השדרה רצועות גינון שופעות בצמחיה המתפקדות כ'גני גשם' בחודשי החורף ומספקות תנאי גידול מיטביים לעצים. לאורך המדרכות רצועות גינון אורכיות מהוות חיץ ירוק בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים ואוספות מי נגר בעונה הגשומה....

עמק הארזים – גן התשתיות

עמק הארזים המצוי מצפון לכביש מספר 1 בכניסה לירושלים ממערב, הינו חלק מפארק ירושלים, הפארק המטרופוליני של העיר. העמק מהווה בית גידול וקינון למגוון מיני צמחיה ובעלי חיים. במקביל, היותו של עמק הארזים שטח פתוח משמעותי ממערב לעיר, הופך אותו למסדרון מתבקש למעבר תשתיות עירוניות וארציות מכל הסוגים. ברחבי העמק נעשה ניסיון להטמין ולהסוות את כל התשתיות. נושאו של "גן התשתיות" השוכן במרכז העמק, דרומית לגדת נחל שורק, הוא הצגת נושא התשתיות והסבר עליהן למבקרים. העבודות כללו: שיקום ובניית טראסות לאורך אפיק הנחל, לצורך הסדרתו מבחינה הידרולוגית, נטיעות עצים רבים, שיחים וגיאופיטים האופייניים לאזור, הכשרת שטח לקליטת קהל ובו טיילת, מתקני משחק אתגריים ולפעוטות, מדשאה ופינות פיקניק מוצלות. כמו כן נבנו שני גשרונים מעל אפיק הנחל שנועדו לקשר בין הגן לבין שביל האופניים הסלול לכל אורך העמק בגדה הצפונית של נחל שורק. גשר אחד הינו גשר חבלים אתגרי, המהווה חלק אינטגרלי של אזור מתקני המשחק ואילו הגשר השני הינו גשר נגיש, המאפשר מעבר לרוכבי אופניים, עגלות ילדים וכיסאות גלגלים....

מרכז סוזן דלל

תכנון נופי למרכז סוזן דלל בתל אביב, בשטח של כ-3 דונם, אשר היווה את פרוייקט הליבה לתכנית שיקום שכונת נווה צדק. במקום ניצבו שני בתי ספר נטושים שעברו שימור והוקצו לאכלוס של התיאטרון המודרני ובית הספר לריקוד. התכנון הנופי כלל כיכר עירונית חדשה בין שני המבנים, תחת הכביש שהיה שם, אשר נועדה לתפקד כמרחב ציבורי רחב ופתוח לשכונה, ככיכר מקשרת בין שני המוסדות במקום וכמרחב פתוח לפעילויותיהם. ברחבה ניטעו עצי הדר כתזכורת לימים בהם השטח היה מכוסה בפרדסים, וסביבם תעלות מים סימליות המדמות את שיטת השקית הגומות שהיתה נהוגה. התכנון ביקש לשלב רשמיות עירונית עם תזכורות היסטוריות....

הגן הבוטני

[vc_row][vc_column][vc_column_text][/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]...

חוף ציבורי וטיילת, עין בוקק

ברוב שטחו של ים המלח מפלסי המים יורדים מדי שנה, אך פרויקט זה הוא תולדה של מצב הפוך, בו מפלס מי הים בבריכות התעשייתיות שבדרום הימה עולה מדי שנה ומאיים על החופים והפיתוח של מקבץ המלונות בעין בוקק. כרכיב בפרויקט הנדסי אדיר ממדים שנועד לספק הגנה למלונות, התכנון הנופי מאחד ומחבר את ציר המלונות הראשי אל הטיילת והחוף החדש, דרך מרחב ציבורי רציף והמשכי. הפרויקט מאורגן כרצף של שטחים המתחיל ברצועות החוף ועולה דרך הטיילת אל פארק חופי, אל שטחי החנייה ולבסוף אל רצועת התנועה הראשית ואזור המלונות. כל זאת אל מול הנוף הנשקף ממערב של צוקי ים המלח המדבריים. רצועת החוף נמשכת אל תוך הים ממש על ידי רמפות נגישות ומתקני הצללה במים המאפשרים רחצה בים גם בעונה החמה. בחוף עצמו מערכת נרחבת של הצללות מעניקה את הצל הרציף וההמשכי הנחוץ באקלים הקשה האופייני לאזור זה וכן מספקת הזדמנות למפגש בלתי אמצעי בין המבקרים השונים. הצבע הלבן של מפרשי הצל מדגיש את צבעי המדבר החמים והכחול הייחודי של מי הים ומייצר דיאלוג בין קו המתאר של ההצללות והרי הירדן שבאופק. בפארק החופי ניטע בין השאר מטע דקלים האופייני לחקלאות המקומית. הדקלים התמירים מדגישים את המרחב האנכי ומספקים קנה מידה למבקרים במקום. בפארק שולבו מדשאות לפיקניק לצד צמחיה מדברית חסכונית במים. כל הגינון מושקה במים אפורים מטופלים מהמלונות....

פארק הדגים

פארק זה הינו אחד המרחבים הפתוחים המרכזיים בעיר מודיעין והוא מקשר בין שני פארקים ליניארים משני קצותיו. שתי מטרות עיקריות עמדו בבסיס התכנון: האחת - שימור קו הראיה לאורך הציר המרכזי של הפארק, והשנייה - הכנסת מירב מתקני המשחקים והשעשועים לפארק, כמענה לאוכלוסיה צעירה בעיר חדשה. שיתוף הפעולה עם האמן הישראלי אהרון בן אריה, יצר רצף של "תחנות" משחק בהן חוזר מוטיב מרכזי של דגים. בפארק הוצבה גם פרגולה גדולת מימדים אשר נותנת צל נרחב למבקרים בפארק תוך שהיא משקיפה לעבר משטחי הדשא והמשחק....

פארק גליל ים

פארק הרצליה

פיתוח פארק הרצליה ועדכון התכנון הינם תהליך מתמשך ודינאמי של מעורבות ציבור, חינוך ומחקר מקומי על ייחודיות התהליכים הטבעיים המאפיינים את הפארק. שטחו הנוכחי של הפארק מהווה פחות ממחצית מכלל שטח הפארק העתידי. תכנית האב של הפארק באה להמשיך לשמר ולחזק את מערכות המים ושלוליות החורף הטבעיות ובמקביל לייצר תשתיות פנאי נוספות לתושבי הרצליה והסביבה. לצד הלמידה המתפתחת שלנו לגבי הצרכים והציפיות מפארק אורבני מודרני, רכיב מרכזי באסטרטגיית הפיתוח של הפארק היה ההבנה שבשלב א של הפיתוח, יש לענות על צרכי הפנאי והנופש של התושבים, על מנת לחשוף את העושר של המערכות הטבעיות לציבור, לגייס אותו לשמירתן, ובכך לאפשר בשלבים הבאים לפתח את שארית השטח כפארק טבע עירוני שמור. הפארק ממוקם בשטח הצפה היסטורי המאופיין בבריכות חורף גדולות. הרשת הקיימת של שטחים מוצפים ותעלות הזנה שולבו ברעיון של מערכת מארגנת השואבת את המבנה שלה מצורתו של עץ בעל ענפים מתפרשים, שנתנה לפארק את השפה העיצובית שלו. שלב א' של פיתוח הפארק כלל בין השאר הסדרת מערכות הניקוז, הקמת אגם ואמפיתאטרון, כמו גם מתקן משחק גדול וייחודי, שירותים ציבוריים ובית קפה ומערכת שבילי ריצה מופרדת, לצד שבילי הליכה ושבילי אופניים השזורים בפארק ומחברים אותו אל סביבתו. שלבי הפיתוח הבאים תוכננו סביב מערכת בריכות החורף על האקולוגיה המיוחדת שלהן ומגוון בעלי החיים ובפרט בעלי הכנף הנודדים הפוקדים אותן. נוספו משטחי תצפית ומסתורים לצפייה בציפורים, תוך המשך פיתוח מערכת שבילי ההליכה, הריצה והאופניים ואזורי משחק ופנאי....

פארק החורשות

"פארק החורשות" המתפרש על פני שטח של כ- 400 דונם, הינו השטח הציבורי הפתוח הגדול ביותר בדרום תל אביב. השטח עבר שינויים רבים במהלך המאה האחרונה ושרידים של בתי באר ובריכות השקיה הפזורים בינות לאורנים ואלונים צפופים, הם הד לעברו של המקום כשטח חקלאי לפרדסים של ערביי הסביבה. בהתאמה לתכנית האב של תל אביב, שלב א' של פיתוח הפארק ביקש לממש מספר יעדים אסטרטגיים: יצירת מערכת להולכי רגל ואופניים שתקשר בין השכונות השונות המקיפות את הפארק ותחשוף את צפונותיו לקהל גדול יותר, חשיפת השכבות ההיסטוריות השונות של האתר, יצירת פארק בר קיימא בדגש אקולוגי וחיזוק הטבע העירוני הקיים במקום והוספת רבדים של פעילות לקהל. כל זאת תוך שימוש בפרטי פיתוח לפי הסטנדרט העירוני שיאפשרו תחזוקה קלה, בנוסף  לפרטים המדגישים אלמנטים ייחודיים במרחב. מערכת שבילים מייצרת קישוריות לסביבה ובתוך הפארק. רחוב עופר כהן הפך למדרחוב שלאורכו מספר כיכרות, פינות מנוחה ואמפיתאטרון, המאפשרים קיום אירועים ויוזמות של פעילות קהילתית מקומית. סביב שלושת בתי הבאר ניטעו פרדסי הדר ומערכת השקיה משוחזרת מאפשרת מבט אל העבר החקלאי של המקום. שטח גדול למתקני משחק ומגדל תצפית במרכזו מספקים אפשרויות בילוי לילדים. לצדם, בצל עצי פרי, נשתלו גינות תבלינים המהוות פינות מרגוע. תכנית הצמחייה מתבססת על צמחיה מקומית או חקלאית והיא מעודדת את המשך התפתחות השטח כאתר טבע עירוני, אליו נוספה בריכה אקולוגית מוגנת עם מסתור לתצפית על הציפורים הרבות הפוקדות אותה. שטחים רבים הושארו במצבם "הטבעי" עם פיתוח מינימאלי ואחזקה אקסטנסיבית. רוב מי הנגר נאספים בתחומי האתר אל אגני איגום נמוכים וטרסות ומשם מחלחלים לאקוויפר....

פארק ספיר

תכנון נווה מדבר בשטח של כ- 3 דונם, בלב הערבה הצחיחה, כמענה לנביעת מים שנתגלתה במקום. בשנות השמונים, מהנדסים אשר עסקו בבניית היישוב המדברי ספיר, הופתעו לגלות מים מחלחלים ליסודות המבנים. ניתוח גיאולוגי של האזור גילה שכבת חמר הפוקקת שכבת דולומיט סדוקה. הוחלט, לנקז ולאגור את המים מן הישוב על ידי יצירת אגם קטן. הסרת משקעי הסחף ושכבת החמר, אפשרו למים לחלחל לאגן הניקוז שנכרה במקום. צידי האגן צופו בבטון ולראשו הונחו חלוקי נחל מקומיים. תחתית האגן נותרה חשופה בכדי לאפשר את עליית המים מתוכו. גודל האגם נקבע לפי חישוב כמות המים המחלחלת מהשכבה החדירה בהפחתת קצב האידוי השנתי; הודות למשוואה זו נותר גובה פני המים קבוע. אגם ספיר התפתח לנווה מדבר. בצידו האחד נבנה שביל הליכה מעץ המשמש גם כמשטח דייג, מנגד נשתלו מדשאות רחבות ידיים, לרביצה ומשחק, לרווחת המבקרים במקום. בתווך נעים המים במעגל סגור וחוזרים לאגם בגלישה איטית ויוצרים קולות של זרימת מים....

טיילת גבריאל שובר

תכנון טיילת תצפית לעבר העיר העתיקה בירושלים ולמרחב גדול של מדבר יהודה. כל באי המקום, מקומיים, תיירים ועולים לרגל, נהנים משבילים מרוצפים שאורכם מגיע לכ-1350 מטרים. גניה השקטים, בהם נטועה צמחיה חקלאית כגון זית וחיטה ומספר הסוככים הרב לתצפית, מקנים אוירה של שלום, שקט ורוגע. הגן מקצין בחדות את הניגוד מהמדבר, הנושק למרגלותיו, מספק מעבר אלגנטי מהעיר המודרנית לנופיה הקסומים של ירושלים העתיקה....

טיילת חוף דרומי אילת

תכנון טיילת בחוף הדרומי בשמורת האלמוגים באיילת, המשתרעת לאורך של כקילומטר. הטיילת מציעה נתיב תנועה נינוח ונופי, לתיירים ולתושבי המקום, להליכה רגלית ולרכיבה על אופניים. חומרי הגלם העיקריים בהם נעשה שימוש הם העץ המעטר את פרטי הפינות, המדרגות והסוככים ואבן הגרניט בה השתמשנו ליצירת השבילים והרחבות. סלעים לא מעובדים הוצבו לאורך הטיילת כמוקדים המוקפים בצמחייה המדברית. גרניט מקומית מרוסקת הונחה בנדיבות בין אזורי הצמחייה לחידוד ההקשר החזותי עם ההרים הנישאים ממעל....