Archive

אתר מורשת חאן שער הגיא

חאן שער הגיא הינו אתר בעל חשיבות בשל מיקומו על הדרך ההיסטורית שחיברה את יפו לירושלים ושימשה סוחרים, מבקרים וצליינים שעלו לירושלים. מאות בשנים המקום היווה נקודת ציון בכניסה להרים בדרך הארוכה העולה לעיר. בחצי השני של המאה ה19, בנה הממשל העות'מאני את מבנה החאן כתחנת עצירה ולינת לילה לעולים לירושלים ובהמות המשא שלהם, לפני תחילת העלייה הקשה בהר. כדרך אספקה ראשית לעיר, חשיבותה של הדרך הפכה את המקום וסביבתו לאתר של קרבות קשים בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. המבנה ההיסטורי שוקם ושומר והוא מאכלס כיום מוזיאון לתולדות האתר ומרכז כנסים קטן. לאחר התלבטות מהי הפרוגרמה הנכונה למרכז המבקרים הוחלט שהאתר יתרכז בסיפורי הלוחמים שלחמו במלחמת העצמאות על פתיחת הציר לירושלים הנצורה. משרדנו היה אמון על תכניות השימור והבנייה של המבנים ועל כלל תכנית הפיתוח של האתר. לאתר נוספו מבנה מבואה, חנות קטנה ושירותים לקהל. השבילים מובילים את המבקרים ברחבי האתר בין  המבנה של מרכז התוכן, שבו מוצגים בצורה חווייתית המאורעות סביב השיירות לירושלים במלחמת העצמאות לבין קטע כביש מנדטורי היסטורי בו שיחזור שרידי המשוריינים. אוצרות התוכן נעשתה ע"י בריז קריאטיב. עם פתיחתו, חאן שער הגיא הפך במהירות לאחד מהאתרים קולטי הקהל הפופולאריים ביותר של רשות הטבע והגנים....

חצר לבונטין

תכנון הנוף בפרויקט זה, הפך חצר מוזנחת ולא מנוצלת למרחב חוץ תוסס עבור מפגשים בלתי רשמיים, קיום הרצאות ועבודה באוויר הפתוח. בהזמנת העבודה נתבקשנו להחיות את החצר המסוגרת, להנאת קהל המרצים והסטודנטים ולהנצחת פרופ' אביגדור לבונטין, שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. החצר המקורית בגודל של כ- 350 מ"ר, כללה מדרון מגונן משופע ביותר, טרסות אבן ורחבה מרוצפת אבן טבעית. התכנון החדש כלל הוספת כיתת חוץ מדורגת, אזורי שהיה מגוונים, ערוגות מגוננות ופרגולה המעניקה צל לאורך כל שעות היום. ניתנה חשיבות לשימור מבטים אל עבר הבניינים ההיסטוריים המקיפים את החצר, לשילוב קיר תמך קיים ב'אמפי' החדש ושימוש מחודש באבני הריצוף של הרחבה המרכזית המקורית....

חממת דבורסקי

שיקום והרחבת החממה המקורית, השיבו את מעמדה כמוקד המשיכה המרכזי של הגן הבוטני בירושלים. כיום החממה מחולקת לכמה אזורי אקלים, מציגה מגוון רחב של סוגי צמחיה וגדלים בה עצים גבוהים. החממה המקורית שתוכננה במשרדנו ונבנתה בתחילת שנות ה-80, היתה בגודל של כ- 450 מ"ר ונמוכה למדי, דבר שהגביל את מגוון וגובה הצמחייה המוצגת בה. מתוך כבוד לבנין ולתורם המקוריים, בתכנון המחודש נשמרו חלקה הקדמי והייצוגי של החממה המקורית, כמו גם הכיפה המרכזית, שהיוותה סימן ההיכר של החממה. חלקו האחורי של המבנה פורק ובמקומו נבנו סה"כ כ- 1000 מ"ר בגובה של עד 14 מ'. רוב שטח החממה יועד לצמחיה טרופית וכרבע לצמחיה מדברית. לצד המבואה, הוקצה שטח לכיתה להרצאות ויועד אזור לשירותים ציבוריים שיפותח בעתיד. תכנון הפנים והצמחייה נעשה ע"י צוות הגן הבוטני תוך דיאלוג עם צוות התכנון....

יד ושם

בתכנון הנוף של מוסד יד ושם, המציג אירוע בעל מימדים וחשיבות כה עצומים, הרגשנו מחוייבים לעיצוב נופי פשוט ולא יומרני. התכנון הנופי ביקש לעצב ולכוון, בצורה שקטה ונקיה, את התנועה במתחם, ולשמור על חוויית ביקור פרטית ואינטימית על אף מגוון המוקדים באתר וכמות המבקרים בו. לצורך כך זוהה ופותח ציר תנועה מרכזי, הכולל מערכת שבילים ורחבות, העוברים בין המונומנטים ואזורי הפיתוח השונים, אשר תוכננו לאורך השנים. תכנון הנוף הטמיע ושילב את המתחם בסביבתו הטבעית על ידי שימוש בצמחיית יער מקומית ובצמחייה ירוקה רב שנתית בלתי מתבלטת, תוך שנשמרת נצפות המתחם. התכנון השתרע על שטח של כ-40 דונם וכלל רחבות, ריצופים, קירות תומכים, גינון והשקיה....

רחבת בית הסטודנט – טכניון

רחבת הכניסה לבית הסטודנט החדש, הממוקמת על אחד הצירים המרכזיים בקמפוס, נועדה לתת מענה להתכנסויות סטודנטים. רמפת הנכים שנדרשה בכניסה למבנה נבחרה להוות את האלמנט העיצובי המרכזי סביבו התפתח התכנון כולו; במקום להצניעה בקרן זווית היא הפכה לעמוד השדרה של חלל המפגש הציבורי היומיומי ברחבה. טריבונת הישיבה, המשמשת כמקום מפגש, נשענת על הרמפה ויוצרת מעיין אמפיתיאטרון כלפי הרחבה למופעים וריקודי עם. בכל האלמנטים המרכיבים את הרחבה נעשה שימוש בעץ, אשר הופך את הרחבה לאלמנט פיסולי אחד שלם....

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל

בית רשות העתיקות נבנה כבית לממצאים הארכאולוגיים הנדירים ביותר כמו גם לשמש כמרכז מחקר, מוזיאון ומשרדים עבור רשות העתיקות. המבנה שתכנן האדריכל משה ספדיה כולל גג ירוק בשטח של כ-1600 מ"ר, רחבת כניסה ומערכת רב מפלסית של חצרות וגינות שקועות. הגג הירוק נגיש למבקרים במבנה וישמש בעתיד גם כשטח ציבורי פתוח בקריית המוזיאונים לרווחת הציבור כולו. מהגג  יזכו המבקרים במבט אל החצר הפנימית, שם ישוחזרו פסיפסים עתיקים בסמוך למעבדות השימור שבקומות התחתונות. ממצאים ארכאולוגים שישוחזרו במקום יוצגו לקהל ברחבי הגינה. הגג תוכנן לאפשר ביקור רגוע ושקט בנוף "שאול", בו בזמן שהוא מייצר דיאלוג עם נוף רכסי ההרים שמסביב ומבקש להתמזג בהם. תכנית הצמחייה היא פרשנות לצמחייה המקומית ולנוף החקלאי של אגן הים התיכון. העצים שנבחרו מייצגים את המסורות החקלאיות הללו: ברושים, זיתים, תאנים ורימונים....

רחבה מרכזית – הטכניון

תכנון הרחבה המרכזית של הטכניון, אשר שימשה עד אז כמגרש חנייה. התכנון ביקש ליצור רחבה גדולה ומרכזית המיועדת לתת מענה להתכנסויות כלל מוסדיות, מצד אחד, ולשלב בה פינות אתנחתא אינטימיות ומוצלות, מן הצד שני. הרחבה משתרעת במרכז הקמפוס על פני מדרון הפונה אל מפרץ חיפה. לשם ניצול נתוני השטח מותן המדרון על ידי מערכת שבילים, קירות ומדרגות, המחברים בין מתחמיו השונים של הקמפוס; בין כל אלה שלובה מזרקת מים ארוכה ומפותלת אשר הופכת, בעת עצירת המים, לטריבונות ישיבה. מערכת המים במזרקה זו, עושה שימוש במי הקירור של מערכת המיזוג המרכזית בקמפוס. רחבה זו הפכה ברבות הימים לנקודת המפגש והמנוחה המועדפת על הסטודנטים בקמפוס....

כיכר קרייטמן

כיכר קרייטמן, המהווה את הכיכר המרכזית בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בנגב, נועדה לתפקד כליבה של האוניברסיטה. מרוכזים בה תנועת הולכי הרגל, מתחם קבלת הפנים לבאים לאוניברסיטה, נקודות מפגש ופינות מרגוע. הרעיון המרכזי היה לייצר דיאלוג בין העולם הקוגנטיבי לטבע - קווים אורטגונליים קשוחים למול קווים רכים וזורמים של טבע. כך נתחמה הרחבה בארקדות סימטריות וברורות, המגדירות את הכיכר כמתחם ייחודי בלב הקמפוס, כאשר במרכזה נחצב מסלול נחל מתפתל המייצג ואדי מדברי פראי....

הקונסוליה האמריקאית

עיצוב הנוף של הקונסלויה האמריקאית החדשה בירושלים כולל סדרה של חללי חוץ ופנים פתוחים: רחבות כניסה, רחבת מבקרים במתחם הקונסולרי, אזורי חניה, גג מגונן וגינות סביב הבניין המרכזי. הרעיון העיצובי היה לפתח שפה משותפת לכל השטחים הפתוחים תוך שמירה על מאפייני הסביבה הטבעית המקומית. בכל השטחים נשמרה שפה עיצובית פורמאלית אחידה תוך יצירת שינויים קלים בפרטים בין חלל לחלל; כך למשל, נעשה שימוש באבן מקומית לריצוף וחיפוי בכלל השטחים אולם בכל אזור נעשו החיפויים בדוגמאות ובעיבודי אבן שונים. סוגים שונים של עצים וצמחייה יוצרים שינויים מעודנים בתחושה המתקבלת בחללים השונים. כשלב ראשון בפרוייקט הוקם רק חלק מהמבנה המרכזי....