Archive

שער ציון

תכנון מפורט לשיקום שער ציון בעיר העתיקה בירושלים, והרחבה שבקדמתו. שער ציון, הנמצא בצידה הדרום–מערבי של חומת העיר העתיקה, נפגע קשות במהלך קרבות מלחמת העצמאות ב-1948. כעדות להיסטוריה בת זמננו הוחלט להותיר את החומות במקום מצולקות מכדורים ופגזים כפי שהיו. לאור זאת, עיקר השיקום היה ברחבה שבקדמת השער. במקום לא נמצאו חלקי ריצוף מקוריים, אולם ניתוח סקר מדידות שנעשה באזור, העלה תבנית קבועה בה מספר צירים ברחבה נפגשים בנקודה אחת. ההנחה היתה, כי המהנדס התורכי אשר היה אמון על בניית השער לפני כחמש מאות שנה, הניח מנקודה זו בדיוק את הקווים לבניית השער. תבנית הכוכב שהתקבלה עם סימון הקווים העתיקים, היוותה בסיס רעיוני לריצוף המחודש לרחבה שלפני השער, כמחווה לעמית מהעבר וכביטוי לחיבור בין הנדסה ותכנון בני מאות שנים – לזמננו אנו....

שער האשפות

שער האשפות, אחד מתשעת שערי העיר העתיקה בירושלים, נבנה על ידי התורכים העות'מאניים במאה ה-16 . רוחבו המקורי של השער היה כ-1.5 מטרים ובראשו עיטור קשת מאבן. התורכים תכננו את השער למעבר הולכי רגל ובהמות משא, אולם בשנת 1952 הרחיבו אותו הירדנים על מנת לאפשר מעבר לכלי רכב ממונעים. בשנת 1980 הוחלט בקרן לירושלים להרחיב שוב את השער, כמענה לזרם עולי הרגל הגובר לאתרים הקדושים. שיתוף הפעולה עם האדריכל ארתור קוצ'ר הניב תכנון בו למעשה נוצר שער חדש–ישן; השער החדש מחופה אבן טבעית ומפתחו הורחב לכ- 4.5 מטרים. קשת האבן המקורית, על עיטוריה, מוקמה מעל השער החדש. במקום להדגיש את המתח בין ישן לחדש כאסטרטגיה נפוצה במקרים של חידוש אתרים היסטוריים התכנון ביקש העיצוב החדש של שער האשפות לשלב בין הישן לחדש ולשמר את הסגנון האופייני של חומות העיר העתיקה בירושלים....

פארק ארכיאולוגי קיסריה

תכנון פיתוח של פארק לאומי בשטח של כ- 1000 דונם באזור החפירות הארכיאולוגיות בקיסריה. התכנון כלל תכנון מפורט, שבילים, העיר העתיקה, גן ארכיאולוגי, חניות וכל התשתיות הדרושות להנגשת האתר למבקרים. העיר קיסריה, אשר הוקמה בשנת 30 לפני הספירה על ידי הורדוס, והייתה אחת מהערים החשובות לאימפריה הרומית, נכבשה בידיי הצלבנים בשנת 1101 ונחרבה כשגורשו מהארץ. בשנות השישים של המאה ה-20, החלו במקום חפירות ארכיאולוגיות אשר חשפו, בין היתר, תיאטרון רומי עתיק ואת חומות העיר הצלבנית. אחת התגליות המרשימות ביותר של החפירות האחרונות היתה היפודרום גדול מימדים, המוזכר בכתביו של יוספוס פלאביוס משנת 80 לספירה. מאחר וצידו המערבי של ההיפודרום על חומותיו נשחק מגלי הים הוחלט לבנות שובר גלים שיהווה טיילת שתסמן בנתיבה את גבולות הצד האבוד; הצועדים על הטיילת יכולו להעריך את מימדיו של ההיפודרום ולהתרשם מן החן האצור בחלק שנשתמר ממנו, כמו גם ליהנות מהליכה נעימה בינות להריסות ולים התיכון....

פארק בית שלום

בשנת 1974, בעת בניית כביש מדרום לחומות העיר העתיקה, נתגלו שרידים היסטוריים חשובים מימי בית המקדש הראשון והשני ומימי שלטון הרומאים, כנסייה ביזנטית, ארמון מוסלמי קדום, ביצורי צלבנים וחלקי החומה עצמה אשר נבנתה ב-1541 על ידי סולימאן המפואר. בכדי לשמר ולהציג את הממצאים יוצאי הדופן, הורחק הכביש מהחומה והוגבה על עמודים מעל לשכבה הארכיאולוגית, ובכך נתחם פארק ארכיאולוגי בית שלום, המשתרע לאורך כחצי קילומטר לצד חומת העיר העתיקה. בחומה עצמה ניכרים אלמנטים רבים מתקופות שונות ולפיכך, נבחרה אסטרטגיית עיצוב של אבחנת חדש מישן, כך שכל עבודות האבן החדשות הובדלו מן הפריטים הארכיאולוגיים. תוכנן שביל הולכי רגל המוביל את המבקרים בין הממצאים המוצגים בפארק, כשלאורכו ניטעו עצי שקמה ותמרים, בנקודות מפגש ובצמתים, על מנת לספק הצללה. אזורים אחרים, המיועדים לחפירות עתידיות, כוסו באדמה כמקובל, ונטעו בעצי זית ובשיחים מקומיים....

גן לאומי בית גוברין

בתחומי הגן הלאומי בית גוברין שוכנים שיירי העיר ההלניסטית מרשה אשר ננטשה במאה הראשונה לפני הספירה וכן הריסות העיר בית גוברין המיוחסת לתקופות הרומית, הביזנטית, הצלבנית והערבית. ייחודיות האתר היא בהימצאותן של אלפי מערות, מעשה ידי אדם, אשר נחפרו כמחצבות תת קרקעיות במטרה לספק את אבני הבניין לעיר העילית. במהלך ההיסטוריה שימשו מערות אלה כמחסנים וחללי עבודה, בהם פעלו גתות, בתי בד, ואף שובכי יונים ובתי קבורה; ובעתות מלחמה למסתור פיתוח גן לאומי בית גוברין כלל הצגת והנגשת המערות המעניינות ביותר לציבור ופיתוח המערכת התומכת קרי – שבילים, חניות, מסעדות, מרכז מבקרים וכל התשתיות הנדרשות להכשיר את המקום למבקרים, בשטח של כ- 5,500 דונם. הפרויקט מציג דוגמאות משימור הנוגעות לכל תקופה משמעותית בהיסטוריה העשירה בת אלפיים השנים של בית גוברין....