תכנון נווה מדבר בשטח של כ- 3 דונם, בלב הערבה הצחיחה, כמענה לנביעת מים שנתגלתה במקום.
בשנות השמונים, מהנדסים אשר עסקו בבניית היישוב המדברי ספיר, הופתעו לגלות מים מחלחלים ליסודות המבנים. ניתוח גיאולוגי של האזור גילה שכבת חמר הפוקקת שכבת דולומיט סדוקה. הוחלט, לנקז ולאגור את המים מן הישוב על ידי יצירת אגם קטן. הסרת משקעי הסחף ושכבת החמר, אפשרו למים לחלחל לאגן הניקוז שנכרה במקום. צידי האגן צופו בבטון ולראשו הונחו חלוקי נחל מקומיים. תחתית האגן נותרה חשופה בכדי לאפשר את עליית המים מתוכו. גודל האגם נקבע לפי חישוב כמות המים המחלחלת מהשכבה החדירה בהפחתת קצב האידוי השנתי; הודות למשוואה זו נותר גובה פני המים קבוע.
אגם ספיר התפתח לנווה מדבר. בצידו האחד נבנה שביל הליכה מעץ המשמש גם כמשטח דייג, מנגד נשתלו מדשאות רחבות ידיים, לרביצה ומשחק, לרווחת המבקרים במקום. בתווך נעים המים במעגל סגור וחוזרים לאגם בגלישה איטית ויוצרים קולות של זרימת מים.
Info
צוות:
שלמה אהרונסון, סטנלי פילדס, שושי קינן, הדס בן מאיר
