Archive

שלוחת הדסה, הקו האדום- רק"ל ירושלים

שלוחת הדסה של הקו האדום משלימה את החלק הדרומי במערכת הסעת ההמונים של ירושלים בהארכה של  הקו האדום מהר הרצל דרך שכונת קריית היובל, עד בית החולים הדסה עין כרם. הליך התכנון היה מורכב ביותר, מכיוון שהתוואי עובר בשטחים רגישים נופית ובשיפועים תלולים מאוד, במיוחד במקטע שבין צומת אורה לבית החולים הדסה. הרכבת נוסעת לאורך מתלול מרשים המספק מבטים מרשימים אל אגן עין כרם והסביבה. שימוש בקירות טרסה ובגישור במקטעים מסוימים מסייע לשלב את תוואי הרכבת בסביבה. לצד המסילה ולמרגלותיה הוקמה טיילת ארוכה בין צומת אורה לבית החולים, המאפשרת גישה להולכי רגל ואופניים ואשר הפכה למסלול טיול אהוב על תושבי האזור מאז הקמתה. במהלך הביצוע הועתקו ונקלטו בנחל צופים אשר בצפון העיר כמאתיים עצים שהיו באזור העבודות של הרכבת. לאחר השלמת העבודות ההנדסיות, ניטעו מאות רבות של עצים חדשים: חרובים, זיתים, אלונים שקדיות ועוד. כמו כן נשתלו עשרות אלפי צמחים מזנים מקומיים לאורך הקו, שהתבססו יפה ומטמיעים את קו הרק"ל בסביבתו הנופית. משרדנו ערך את התב"ע ולאחר מכן עשה תכנון מפורט לביצוע, עד להשלמת הקו....

מסוע מפעלי ים המלח

במהלך שנות השמונים של המאה העשרים הרחיבה חברת מפעלי ים המלח את היקפי חציבת הפוספטים ונולד הצורך להגדיל את היקף השינוע למסוף הרכבת באורון, אשר מרוחק כ-18 קילומטרים בקו אווירי מערבית למפעלים, ובגובה של כשמונה מאות מטרים מעל לים המלח. תכנון המסוע עורר התנגדות מצד רשות שמורות הטבע, בעיקר משום שהמסוע תוכנן לעבור בשמורת טבע ולפגוע בנוף בצורה דרמטית. לאור זאת תפקידנו היה לתכנן את נתיב מעבר המסוע על מנת למזער את הנזק לנוף. המטרה היתה להבטיח את יכולת התנועה של בעלי החיים והמטיילים בתחומי השמורה; לצורך כך הוגבה המסוע בחלקים רבים מעל פני הקרקע ונוספו שישה גשרי מתכת קלים, עם נוכחות פיסית מינימלית, על אלה שתוכננו בתחילה. חלק מגשרים אלו הוארכו בצורה משמעותית על מנת לשמר את הטופוגרפיה הקיימת. כל עודפי העפר שנוצרו עקב העבודות הוצאו אל מחוץ לתחום השמורה על מנת שלא לפגוע בנוף המדרונות המדבריים. בסך הכל נבנו שישה עשר גשרים ויותר ממיליון טונות עפר שונעו על פני שטחי מדבר קשים, וכל זאת תוך יצירת נזק סביבתי מזערי לנוף....

מחלף שער הגיא

במחצית הדרך בין תל אביב לירושלים, בנקודה בה מתחילים הרי יהודה להינשא בקיצוניות מעלה, שוכן שער הכניסה הטבעי לירושלים. בנקודה זו עלה הצורך בהקמת מחלף המקשר את כביש מס' 1 - תל אביב-ירושלים לכביש 38 לבית שמש. הרעיון המקורי לתכנון כלל מערכת גשרים עיליים אשר הייתה חוסמת את הנוף ההיסטורי של מבואות הרי יהודה בעלייה לירושלים. בניסיון לשמר את המעבר ההיסטורי בעליה לירושלים ולאחר מחקר מעמיק, הצענו חלופה לתכנון לפיה יושקע המחלף אל מתחת לכביש הקיים וימוקם כמה מאות מטרים ממערב למעבר ההרים. החלופה נתקבלה ובכך נוצר רצף נופי בנסיעה על כביש מס' 1 ממערב למזרח ובחזרה. על פי התכנון, שולבה במחלף סידרה של טראסות אבן, המתחילות בבסיס המעבר התחתי ועולות לעבר כביש מס' 1, אשר מטמיעות את המחלף בנוף הקיים. במחלף ניטעו יותר מאלף עצי זית בוגרים; הוא מציג פשטות וסדר ובה בעת קושר את עבודות הבינוי והסלילה העצומות, מעשה ידי אדם, עם הסביבה הטבעית....

מפעלי הפוספטים בנגב

אחת מתעשיות הכרייה החשובות בישראל הינה מחצבי הפוספטים בנגב. במשך דורות הייתה חברת פוספטים בנגב חוצבת במכרות פתוחים; כתוצאה מכך צולקו פני הקרקע הצחיחים בבורות ובגבעות שפוכת המיתמרים עד לגובה של 40 מטרים.לאור הלחץ הציבורי החליטה החברה ליישם תוכנית המתמודדת עם הנזק האקולוגי והסביבתי המצטבר הנוצר מהכרייה. עבודת התכנון נחלקה לשניים: ראשית – הגדרת נהלי כרייה חדשים, לפיהם בורות שנחפרו יכוסו מייד עם הוצאת המחצב, כחלק מתהליך הכרייה עצמו. שנית – התמודדות עם השפוכת המצטברת. על פי התכנית נערמה כל השפוכת העודפת על פי תבנית מוגדרת מראש שהיא הד לטופוגרפיה ולגיאולוגיה האופייניים לאזור. התוצאה שהתקבלה היתה כפסל סביבתי עצום מימדים העוקב אחרי תוואי השטח ומחמיא לצורת המדבר....

מחלף נשרים

האתגר בפרויקט זה היה לנסות ולהצניע עבודה הנדסית גדולה ומורכבת בנוף הסובב אותה תוך צימצום השפעתה על הישובים הסמוכים ויצירת חוויה נופית למשתמשים בדרך. התכנון לכן שואל מוטיבים מהנוף החקלאי וכן מהנוף הטבעי שבסביבת המחלף. הנוף החקלאי מוצא ביטוי בשטחים השטוחים הגדולים שבין הכבישים והרמפות, שם נשתלו מטעים גדולים של חרובים וזיתים. לצידם, על מדרונות הרמפות, נשתלו שיחים וצמחים מקומיים ונזרעו פרחי בר עונתיים שנקצרים כל שנה. הצמחייה שנבחרה דורשת תחזוקה מועטה והיא מושקית במי שפכים מטופלים. בכל עונות השנה, נוף המחלף המושתת על משחק צבעוני בקנה מידה גדול, נקלט גם בנסיעה במהירות גבוהה. הניגוד בין הנוף הפסטורלי של המחלף למתקני מפעל הבטון הסמוך, הופכים את המקום לנקודת ציון על הדרך. תוואי ערוץ הנחל העובר דרך המחלף נשמר וחוזק בצמחיה מתאימה והוא גם מהווה פרוזדור אקולוגי. סקר אקולוגי שנערך לאחרונה על כביש 6 מעיד כי שטחי הפיתוח של המחלף מאופיינים במגוון ביולוגי רב, כתוצאה משימוש במינים מקומיים בפיתוח המחלף, המעודדים התחדשות של הצמחייה המקומית....

הקו הירוק, רכבת קלה

מחלף בן שמן

עם הקמת כביש 6, החוצה את כביש מס' 1 באזור מחלף בן שמן, היה צורך לתכנן מחדש את המחלף, על כל ההתחברויות שבו. מחלף זה הינו אחד מבין מספר מחלפים שתוכננו על ידי משרדנו לאורך הציר ההיסטורי של כביש 1 מתל אביב-יפו לירושלים. הפרוייקט ממוקם בנקודה בה השדות החקלאיים של מישור החוף פוגשים את גבעות שפלת יהודה. הקונספט הכללי לטיפול הנופי בכביש מס' 1 כולו הינו להתייחס לכל קטע שבו כחלק ממארג של נופי תרבות ואתרים ונופים היסטוריים, ששיאם בהגעה לירושלים. במחלף בן שמן ניתנה עדיפות למעברים מונמכים על פני גשרים על מנת לשמור על מראה מוצנע של המחלף לנוסעים בדרכים. המחלף עוצב כפסיפס של מטעי זיתים וחרובים, חורשות קטנות ושדות חקלאיים, המצטרפים לשדות המעובדים של חקלאי האיזור, כהמשך לנוף שבתוכו הוא שוכן....

נמל תעופה בן גוריון

בתכנון הנוף לשער הכניסה העיקרי לישראל ביקשנו ליצור נוף טיפוסי לאזור, ללא שימוש בסמלים המזוהים עם קבוצה חברתית דתית כזו או אחרת. בחרנו לשתול מטעי הדרים נרחבים סביב כל השדה כמייצג את החקלאות הטיפוסית של מישור החוף מזה דורות. הגן המרכזי תוכנן כהפשטה לנוף הישראלי, על הטופוגרפיה הטיפוסית והחקלאות המקומית שבו. התכנון הוא מעין "תמצית" של המאפיינים האיקונוגרפיים של המסע ממישור החוף, המאופיין בעצי ההדר והתמר ובשדות החקלאיים, ועד מטעי הזיתים, הטרסות ועצי הברוש האופייניים להרי ירושלים. התכנון זכה בפרס ASLA לשנת 2005. הפיתוח בשטח של כ- 250 דונם, כלל תכנון דרכי גישה, מחלף, מתחמי חניות, אזור הכניסה הכללי וכן תכנון גן מרכזי בשטח של כ- 20 דונם....